זו היתה שנה ג’ בלימודי תואר ראשון. גרתי בדירה שכורה עם שותפות, למדתי באוניברסיטה + בתכנית נוספת בירושלים + עבדתי בשלוש עבודות. ידעתי תחת איזה

בדרך לספריה אני פוגשת את תמוש. מה אתך, אני שואלת לא יודעת, היא עונה. לא כזה טעים לי.  גם לך? אני מגיבה באושר רגעי –

הפרק הזה וכל המתואר בו קרה ונכתב מספר ימים לפני המלחמה הנוכחית עם איראן. התכוונתי להעלות אותו לפני שבוע, אבל אז פרצה המלחמה ו…  כשאני

הפסקת אש. במקום לשמוח, כל המחשבות מתרוצצות לי כמו מכוניות מתנגשות. מה זה אומר שיש הפסקת אש? אפשר לחזור לשגרה? זה אומר שנוכל סופסוף להפגש

הנה פרק שלא נעים לי לכתוב. אני יושבת כאן מול המקלדת, כותבת מוחקת כותבת מוחקת, ולא מצליחה להישיר מבט. זה פרק על זעם. על הזעם

שלשום, כשהשמש נטתה לשקוע, ישבתי בפתח הבית והרהרתי בחטופים שסופסוף חזרו הביתה ובבליל הרגשות המתפקע שהביא איתו החג, ונזכרתי בפנים של אמא שלי. לפני כמה

יש תרגיל מדליק בתטא הילינג שנקרא איסוף רסיסי נשמה. מה זה אומר? שלפעמים, כשאנחנו חוות איזה אירוע לא-קל או מפגש לא פשוט עם אחרים, אנחנו

זה היה ערב ונסעתי רחוק כדי לתת הרצאה לקהל גדול של נשים. חיברתי את הלפ-טופ למצגת, בדקתי שוב שאין לי מביך בשיניים, נשמתי עמוק ו…