
משאבים מן העבר: מדיטציה תומכת
מול כל צלקת שאנחנו נושאות על גבנו מהשושלת שלנו, יש גם משאב. יש גם א.נשים שידעו איך לאהוב, לתת, להעניק בחום וללא ציפיה לתמורה, שידעו

מול כל צלקת שאנחנו נושאות על גבנו מהשושלת שלנו, יש גם משאב. יש גם א.נשים שידעו איך לאהוב, לתת, להעניק בחום וללא ציפיה לתמורה, שידעו

אזהרת טריגר: שכול אחרי לידה. 🍃🍃🍃 זה היה 23.5.2022, יום שלישי. על הבוקר קיבלתי הודעה משמחת מאחותי שנולד לה תינוק. שעתיים אחר כך, אמא שלנו
אשה יפה ואמיצה שכמותך, אני כותבת לך בלב רוטט מילים היוצאות מן הלב, ואני מקוה שהן יפגשו את הלב שלך בטוב, ויאירו בו פינות המבקשות חום

יום חם היום. אני עוברת ברסקו ונכנסת לומר שלום לאחת הנשים שאני הכי אוהבת ומעריכה בבית שאן – יעל גדליה. אנחנו מגלגלות שיחה על המצב

8.9.24 אני נוחתת בנתב”ג, יוצאת משדה התעופה ועומדת רגע. חם מאוד בארץ, האוויר מלא אבק, השפה – עברית, האוכל כשר. לוקחת רגע להסתגל. מרימה טלפון
יפה שאת, החגים, החגים השנה זה עסק לא פתור. מקום קשה, כואב, מדמם עדיין, מלא תחינה, מלא געגוע. אני בוחרת לפתוח במילותיו של אלי אליהו:
יקירה ואהובה שאת, מה שלומך בימים טרופים אלו? מה שלום הלב שלך? כתמיד, אני חפצה לפתוח בתמונה, והפעם בחרתי באחת שצילמתי בשלהי החורף בהרי ירושלים.

שמעי סיפור. סבתא שלי עליה השלום, עשתה כל מאמץ לא ללבוש בגדים חדשים. בשביל מה לטרוח? היא נהגה לשאול בביטול ממילא עוד מעט אני כבר

שמעו סיפור יפה. בשבוע שעבר השתתפתי בריטריט בין-לאומי באיטליה, בו נפגשנו – כ-50 איש מרחבי העולם, עם כמה מהמרפאים השבטיים של שבט הזולו מדרום-אפריקה. זה

אחת השאלות המסקרנות במבנה מערכת הרביה היא השאלה למה הביצית צריכה לעבור כזה מסע אל הרחם. כשאנחנו מתבוננות באיורים אנטומיים נוכל לראות שהשחלות, בהן נמצאות

מול כל צלקת שאנחנו נושאות על גבנו מהשושלת שלנו, יש גם משאב. יש גם א.נשים שידעו איך לאהוב, לתת, להעניק בחום וללא ציפיה לתמורה, שידעו

אזהרת טריגר: שכול אחרי לידה. 🍃🍃🍃 זה היה 23.5.2022, יום שלישי. על הבוקר קיבלתי הודעה משמחת מאחותי שנולד לה תינוק. שעתיים אחר כך, אמא שלנו
אשה יפה ואמיצה שכמותך, אני כותבת לך בלב רוטט מילים היוצאות מן הלב, ואני מקוה שהן יפגשו את הלב שלך בטוב, ויאירו בו פינות המבקשות חום

יום חם היום. אני עוברת ברסקו ונכנסת לומר שלום לאחת הנשים שאני הכי אוהבת ומעריכה בבית שאן – יעל גדליה. אנחנו מגלגלות שיחה על המצב

8.9.24 אני נוחתת בנתב”ג, יוצאת משדה התעופה ועומדת רגע. חם מאוד בארץ, האוויר מלא אבק, השפה – עברית, האוכל כשר. לוקחת רגע להסתגל. מרימה טלפון
יפה שאת, החגים, החגים השנה זה עסק לא פתור. מקום קשה, כואב, מדמם עדיין, מלא תחינה, מלא געגוע. אני בוחרת לפתוח במילותיו של אלי אליהו:
יקירה ואהובה שאת, מה שלומך בימים טרופים אלו? מה שלום הלב שלך? כתמיד, אני חפצה לפתוח בתמונה, והפעם בחרתי באחת שצילמתי בשלהי החורף בהרי ירושלים.

שמעי סיפור. סבתא שלי עליה השלום, עשתה כל מאמץ לא ללבוש בגדים חדשים. בשביל מה לטרוח? היא נהגה לשאול בביטול ממילא עוד מעט אני כבר

שמעו סיפור יפה. בשבוע שעבר השתתפתי בריטריט בין-לאומי באיטליה, בו נפגשנו – כ-50 איש מרחבי העולם, עם כמה מהמרפאים השבטיים של שבט הזולו מדרום-אפריקה. זה

אחת השאלות המסקרנות במבנה מערכת הרביה היא השאלה למה הביצית צריכה לעבור כזה מסע אל הרחם. כשאנחנו מתבוננות באיורים אנטומיים נוכל לראות שהשחלות, בהן נמצאות