לפני הרבה שנים, ברגע של כנות כואבת, סיפרה לי חברתי האהובה טל על ה"צד שלה" בסיפור הדכאון שלי. את יודעת, היא אמרה, זה ממש שבר

זה נוחת עלי בלי אזהרה מוקדמת. תחושת ריקנות, אובדן מילים, אובדן דרך. בוקר טוב גברתי, הגעת לגיל המעבר. אני יוצאת לדרך עם הבלוג הזה בידיים

לפרקים אני מרגישה פשוט לא רלוונטית. לא מזמן השתתפתי בכנס חשוב, אליו הגיעו נשים רבות שעסוקות באופן יומיומי, אישי ומקצועי, בבריאות נשים הוליסטית. מה אני

זו היתה שנה ג' בלימודי תואר ראשון. גרתי בדירה שכורה עם שותפות, למדתי באוניברסיטה + בתכנית נוספת בירושלים + עבדתי בשלוש עבודות. ידעתי תחת איזה

שלשום, כשהשמש נטתה לשקוע, ישבתי בפתח הבית והרהרתי בחטופים שסופסוף חזרו הביתה ובבליל הרגשות המתפקע שהביא איתו החג, ונזכרתי בפנים של אמא שלי. לפני כמה

יש תרגיל מדליק בתטא הילינג שנקרא איסוף רסיסי נשמה. מה זה אומר? שלפעמים, כשאנחנו חוות איזה אירוע לא-קל או מפגש לא פשוט עם אחרים, אנחנו

זה היה ערב ונסעתי רחוק כדי לתת הרצאה לקהל גדול של נשים. חיברתי את הלפ-טופ למצגת, בדקתי שוב שאין לי מביך בשיניים, נשמתי עמוק ו…

אני כותבת כאן לכל האמהות שקמות כבר בוקר שלישי ברציפות ומעמידות שורת סנדוויצ'ים וממלאות אותם באהבה ותפילה מייחלת שיהיה להם טוב שלא יעלבו בהם שהלימוד

זוכרת את הרגע ההזוי בו הוכרזה הפסקת אש אחרי המלחמה עם איראן ולמחרת כולנו היינו אמורות לחזור לעבודה כאילו הכל כרגיל? זוכרת שכולם כתבו על