אשה נפלאה שכמותך, אני כותבת לך בסופו של קיץ ארוך וגדוש, עם הפנים קדימה אל החגים ואל פתחה של שנה חדשה, כשהמלחמה עוד בעיצומה, חטופים

אשה יפה ומעוררת השראה שכמותך, אני מבקשת לספר לך הפעם על כמה נשים אמיצות שחולקות סיפור דומה, שבוודאי משותף לנשים רבות נוספות: סיפורה של האשה

אשה טובת לב שכמותך, שמעי סיפור: זו היתה תקופה של מתחים פוליטיים וחברתיים. הארץ נקרעה בין קבוצות שונות שמשכו את החבל, כל אחת לכיוון שלה.

אשה יפה ואמיצה שכמותך, אני כותבת לך בימים קשים ומעורבבים, וגם מלאי אור, בהם אנשים יקרים ללבנו חוזרים הביתה, חלקם מחייכים, חלקם פחות, במגוון מצבים

אשה יפה ואמיצה שכמותך, אני כותבת לך בלב רוטט מילים היוצאות מן הלב, ואני מקוה שהן יפגשו את הלב שלך בטוב, ויאירו בו פינות המבקשות חום

יפה שאת, החגים, החגים השנה זה עסק לא פתור. מקום קשה, כואב, מדמם עדיין, מלא תחינה, מלא געגוע. אני בוחרת לפתוח במילותיו של אלי אליהו:

יקירה ואהובה שאת, מה שלומך בימים טרופים אלו? מה שלום הלב שלך? כתמיד, אני חפצה לפתוח בתמונה, והפעם בחרתי באחת שצילמתי בשלהי החורף בהרי ירושלים.

אשה יפה ואמיצה שכמותך, הפעם, בחרתי לשתף אותך בסיפור אישי מאוד. אני פוסעת אל האישי והספציפי מתוך מחשבה ותקווה שהאישי שלי יפגוש את האישי שלך,

אשה יפה ומלאת טוב שכמותך, שלום. האביב בשיאו, ואני מתקשה להתאפק – בואי נתחיל עם התמונה הזו: פורסם בפייסבוק, בדף של flowers and nature ************************

אהובה, לפני שאת קוראת כאן את שלל הרהוריי, תגללי רגע לתחתית הדף משהו חדש מתחיל בקרוב, ואם את מאלו שמסמנות את הניוזלטר לקריאה בזמן אחר