
בהמשך לעז העקשנית
לא נעים לי לומר לו – לא. האמת, הוא גם לא יודע לשמוע את הלא שלי. עושה פרצופים. נהיה קר. פאסיב אגרסיב כזה. לפעמים אני

פרדיגמות של טרמפיסטים
יום ראשון בצהרים. אני חוזרת מהקליניקה הביתה. סביב שולחן האוכל יושבים להם שני בניי, מנגבים חומוס רגע לפני היציאה לדרך. אני מוסיפה קצת סחוג למנה

עז עקשנית
עמוק בתוכי יושבת לה עז עקשנית, יושבת על הטוסיק ולא מוכנה לזוז. כולם סביבי צועקים לה – זוזי כבר!!! אבל היא לא מוכנה לזוז. הטוסיק

תשובה קדמה לעולם
אני מסיימת טיפול. על צג הטלפון מופיעה שיחה שלא נענתה ממיכל פרינס. – מה קורה? אני חוזרת אליה – את בנהיגה? את יושבת? היא עונה

מפגש עם הנרתיק
אני זוכרת בבהירות את היום בו הנרתיק שלי שינה צורה. אני זוכרת בבהירות את היום בו הנרתיק שלי הפך ממחילה חשוכה ומסוכנת למרחב ידידותי שנעים

זו אשמת הרחם
מה זה עוזר שאת מקשיבה לי בכלל? אני כל הזמן מספרת לך דברים, ואת רק מקשיבה ומהנהנת. זה בכלל לא מה שאני צריכה! אני צריכה

רחם והעברה בן דורית
כשהתחלתי ללמוד קונסטלציה משפחתית גיליתי שמה שעובר מאם לבת, מרחם לרחם, הוא הרבה יותר מביולוגיה וגנטיקה. קירות הרחם בה גדלנו סיפרו לנו סיפורים משפחתיים, ובאותם

ובחרת בחיים
מאז שחציתי את גיל 40 התשוקה שלי לעסוק בנושאים מושתקים רק התגברה. ואולי זו לא תשוקה, אולי זו הדחיפות הפנימית לגעת במה שחיכה זמן רב

סרטון מקסים, ידידותי ומדויק על המחזור החודשי
הסרטון הזה ממחיש בדרך פשוטה, נגישה ויפהפיה את השינויים לאורך המחזור החודשי. ממליצה לצפות בו כמה פעמים!
תוכן לפי נושאים
הקורסים הדיגיטליים
הרשמה לדיוור

מה אומרות שפתייך?
כמה שהרעיון הזה פשוט, ככה הוא משוגע וכמה שהוא הגיוני קשה להפנים אותו. אנחנו, הנשים, בורכנו בשני זוגות שפתיים. נכון? פה של מעלה ופה של

גאולה וטיפול
את חטאיי אני מזכירה היום. לפני שנים רבות הנחיתי קורסי הכנה ללידה בתנועה. קורסים די מוצלחים, יש לומר, ובסופם לידות טובות ומעצימות. יום אחד, בעודי

דברים שלמדתי מרפי
בשנות צעירותי היפות למדתי תואר ראשון בבר אילן ו… איך נאמר? לא עפתי. כדי למלא את ימיי במשמעות, הוספתי לי במקביל ללימודי התואר עבודה בפנימיה

מה יהא על הדורות הבאים?
אני חוששת שאין דרך יפה להגיד את זה: מה שאנחנו חוות בתקופה הקשה הזו, ישפיע, ללא ספק, על הדורות הבאים. ואני לא מתכוונת רק לאופן

כשהדברים מסתדרים
בשבועות האחרונים זה מרגיש כאילו כל כללי המשחק השתנו, אבל היום הלכתי לי בשקיעה ושמתי לב שהשמש ממשיכה בשלה. זורחת. שוקעת. זורחת שוב. כאילו האדמה

רחם. מקום. קבר
זה רעיון קשה לעיכול אני מחפשת איך לנסח אותו ולא ממש מוצאת מילים. הימים האיומים הללו, בהם, בין השאר, מתנדבי זק”א עושים מעל ומעבר כדי

סופה של אגדה
הרגע בו החלטתי להתחתן איתו קרה בסלון ביתם של סבא וסבתא שלו, אי אז לפני 20 שנה. היינו אז חברים, אהרלה ואני, וכשנכנסתי בפתח ביתם

המסר האדיר של החצוצרות
בואי נסתכל רגע על הרחם והאיברים הסמוכים לה. אם הרחם היא המרכז, ה”אני”, השחלות הן כמובן – הילדים, הרעיונות, התוצרים, מה שאני מביאה לעולם. זה

מחזור בכמה פרקים
מכירה את זה, נכון? הווסת עומדת להגיע, הלב עולה על גדותיו ולא מהתרגשות, העצבים רופפים, העייפות מתגברת, הסבלנות בירידה חדה ודייייי בא לך שכולם יעופו