יקרת לב שאת,
תראי איזה יופי!
השרשרת הזו ממש מזכירה לי שרשראות נשיות – שבטיות.
היא נמצאה באתר ארכיאולוגי בירדן, בתוך קבר של ילדה צעירה,
ושוחזרה ביד אמן.
ממש השראה!
זה הסיפור המלא על השרשרת, והוא מכיל בתוכו יחס אחר אל המתים.
ממליצה לקרוא!
ותודה למוריה ששלחה לי 🙂
*************************************************
אוגוסט נגמר ואלול כבר מזמן פה,
נהיה סתווי ואפילו זכינו לגשם קצר.
אבא שלי כבר משכים קום לסליחות
והאלול הזה גורם לי להרהר עמוקות במושג סליחה.
—————————-
שמעי סיפור.
פעם, מישהי ממש – אבל ממש – התנהגה אלי לא יפה.
היא הטיחה בי האשמות, אמרה דברים מעליבים
ואני מצאתי את עצמי מתנהגת לפי הספר,
ומתנחמדת אליה בתקוה נואשת שהיא תבין שאני לא מפלצת, ואולי תירגע.
ובכן, זה לא עבד.
היא המשיכה ואני נשכתי שפתיים,
לא יודעת מה לעשות עם כל זה.
כשכל אחת הלכה לדרכה,
נשמתי עמוק וניסיתי לעכל מה קרה פה בעצם,
ואחרי שהתווכחתי איתה ביני לביני
והצדקתי אותה והצדקתי אותי
(בית-דין שלם ניהלתי בתוך הראש שלי)
פשוט החלטתי לשים את זה בצד.
להתעלות, מה שנקרא,
ולסלוח לה.
כשהייתי קטנה ומישהו היה מתנהג אלי לא יפה,
נהגתי לחשוב שבטח היה לו יום גרוע,
או שנסיבות חייו הקשות הביאו אותו לכזה מצב
ומה לעשות, הוא לא יכול לשלוט על הפה או ההתנהגות שלו.
ככה למדתי בבית:
אין אדם שצועק עליך.
יש אדם שצועק, כי רע לו.
התיאוריה הזו עבדה לי שנים ארוכות
אבל היה לה מחיר לא קטן.
כי בזמן בו עברתי אוטומטית לסנגר על הצד השני
ולהתבונן עליו בעין טובה
זנחתי מישהי בדרך.
זנחתי את עצמי, וזנחתי את הלב שלי.
אם נחזור לאותו מקרה לא נעים,
האמת היא שהלב שלי פשוט נפגע.
וכשהלב פגוע וכואב,
המיומנויות שלי בעין טובה וסנגוריה ציבורית לא מזיזות לו.
למעשה,
זה פועל אפילו הפוך –
כשאני מדלגת על הלב שלי ועל הכאב שלו
ועוברת מייד לנסיבות המקלות של זו שהתנהגה אלי מגעיל
אני נוטשת את עצמי ואת הלב שלי.
כיוון שאין ואקום,
אותו חלק פגוע בתוכי יצבור טינה שתלך ותתגבר, כמו כדור שלג במדרון,
ובסופו של דבר תצא איפשהו
(לפעמים על אותה אחת, שנים אחר כך,
אבל לרוב בסביבה בטוחה יותר – על ראשו של אחד מבני ביתי האומללים).
בעצם, אפשר לקרוא לזה חוק שימור האנרגיה.
קיבלתי ממישהי אנרגיה מבאסת
דחסתי אותה ללב שלי כדי לא לצאת עליה בחזרה
היא תססה שם בפנים
ואז הושפרצה אחר כבוד על אדם חף מפשע.
נעים זה לא.
ולמען האמת, גם סליחה זה לא.
אז מהי סליחה?
נדמה לי שלפני הכל,
סנגוריה, עין טובה וסליחה עמוקה מגיעות דוקא אחרי שהסכמתי להרגיש נפגעת,
ולא כשאני מנסה לדלג על הפגיעות בכל כוחי.
כל הרגשות מתנהגים כמו גל –
כשלא מפריעים להם, הם נוטים להתגבר, מגיעים לשיא,
ואז נחלשים ומתחלפים ברגש אחר.
כשאני לא מוכנה להרגיש כמה נפגעתי,
אני לא מאפשרת לכאב להתנהג כמו גל
והוא נתקע לו באמצע העליה – ובאמצע הלב שלי.
מכאן ואילך, הוא ימשיך לנהל אותי –
גם אם אמשיך להתעלות על עצמי, אלבש סארי ואחייך כמו מהטמה גנדי.
אני חוזרת לאותה סיטואציה,
ומרשה לעצמי להרגיש כאב.
אוהוהו כמה זה כואב.
ככל שזה כואב יותר, בא לי לקום ולברוח מזה.
בא לי לחזור לאסטרטגיה מבית
ולסנגר עליה, להפנות שתי עיניים טובות –
לעשות הכל כדי לא להרגיש כמה כואב לי.
אבל הבטחתי לעצמי, אז אני נשארת,
וזה מפרק את הלב שלי לרסיסים,
אבל אחרי הריסוק
הגוף רוטט ומשהו נרגע.
ועכשיו,
אני יכולה לסלוח לעצמי, לפני הכל.
לסלוח לעצמי שלא שמרתי עליי,
לסלוח לעצמי שלא הגבתי,
לסלוח לעצמי שנתתי לה להמשיך ככה והתנחמדתי במקום לקום וללכת,
לסלוח לעצמי שלא הרשיתי לי להרגיש כאב עד עכשיו.
כשאני מקבלת את החלקים האלה בתוכי,
משהו בי יכול גם לחייך כלפיה,
וגם לומר לה, מתוך שקט פנימי,
שזה לא היה לי נעים.
אני כבר לא צריכה להתווכח, להצטדק, להתנחמד.
משהו בסמכות הפנימית שלי נבנה ממש עכשיו
ובכל פעם מחדש, זה מדהים אותי כמה אני חוששת לכאוב –
וגם כמה זה מצמיח.
כמו עץ אלון עתיק בחורשת טל
השורשים שלי מתארכים
והצמרת מתגבהת לה בעוד סנטימטר.
****************************************************
גם את מאלו שמתקשות לסלוח לעצמן?
כתבתי על זה עוד משהו לאחרונה,
שפורסם בקבוצת הווטסאפ השקטה "חכמת האגן".
הפוסט השלם נמצא כאן,
ואם את מאלו שאוהבות לקבל מדי פעם מילים נוגעות ללב הישר לווטסאפ
את מוזמנת להצטרף לקבוצה השקטה.
אני מתכננת לכתוב בה בקרוב גילוי שמטלטל את אמות הסיפין
על החצוצרות.
אינשאללה שאספיק עוד לפני החג. אמן.
**************************************************
אז מה היה לנו השנה?
סיימנו בהתרגשות והודיה אין קץ את מחזור ה' של קורס ההכשרה דיאלוג עם הרחם
וזכינו למספר גדול של מטפלות
בעלות לב אכפתי ורחב וידיים רגישות
שנמצאות שם עבור כל מי שזקוקה לעיסוי רחם.
*******
זכינו לקיים קורס המשך לבוגרות הקורסים הקודמים,
שהתקיים ביער הפיות בבית אורן.
ב-3 ימים ארוכים בצל היער והירח יצרנו שבט, העמקנו בלמידה אודות הגוף והרחם,
למדנו כלים מטריפים לשיקום גבולות הגוף והתודעה
וארגון מחודש של מערכת העצבים,
ושכללנו את יכולות ההקשבה העמוקה לכל אשה, באשר היא.
הנה כמה תמונות מהימים היפים הללו –
***************
יחד עם תמר אוחנה, זכיתי ליצור ולהנחות את הקורס ראויה לאהבה,
בו השתתפו למעלה מ-500 נשים.
מקצת התגובות המטורפות על הקורס נמצאות כאן באתר,
ומחזור ב' מתוכנן להפתח ב"ה בתאריך 21.11.23.
ההרשמה המוקדמת בהנחה כבר החלה!
כל הפרטים כאן.
**************
במהלך השנה הזו, שלומית מנדלבאום ואני חצבנו בסלע
ויצרנו ערכת עזרה ראשונה חינמית לכאבי מחזור.
עולם הרשתות החברתיות לא מספר אף פעם כמה קשה זה מרגיש מאחורי הקלעים,
כך שבא לי לשתף אותך במה שמתחולל מאחורי החיוכים בפייסבוק:
בשנה שעברה הפקנו קורס דיגיטלי לטיפול עצמי בכאבי מחזור.
כדי לבנות אותו, נפגשנו שוב ושוב וחידדנו מה מכל הכלים שאנחנו מכירות
לבריאות הרחם
יכול להיות רלוונטי, קל ליישום ומדויק עבור מי שסובלת.
שאלנו את עצמנו – מה עזר לנו? מה עזר למטופלות ולתלמידות הרבות שלנו?
כשסיימנו לבנות את הקורס, לצלם, לערוך, לארוז ולהפיץ אותו לכל עבר,
הרגשנו שמחה גדולה
ביחד עם כאב.
לא כאב וסת, הפעם,
אלא כאב עמוק בלב
כי ידענו שהקורס שלנו חותר נגד הזרם.
בתרבות שלנו – כשכואב מתעלמים, ואם זה מתגבר – פשוט לוקחים כדור.
אנחנו לא רגילות להקשיב, ובטח לא להקשיב לגוף,
וכשמגיע כאב הוא נחווה כמטרד או איום
ולא כבקשה לדיאלוג או שיתוף פעולה.
בינינו,
כשהכאב מופיע אחת לחודש, מה הסיכוי שתלכי לטפל בו?
מה הסיכוי שלא תתעלמי, תקחי כדור ותמשיכי בחיים?
מה הסיכוי שתתייחסי לזה כאל קריאת השכמה של הגוף שלך
או בקשה של הרחם שתעשי משהו קצת אחר?
כנראה שלא גבוה… נכון?
הרי עוד מעט זה ממילא יחלוף… עד החודש הבא.
חוץ מזה, וסת היא עניין שאנחנו לא אוהבות להכיר בו
לדבר עליו, לגעת בו, להתעסק איתו.
מעדיפות לשים טמפון וזהו.
אז מי בכלל תרצה לעוף על ההזדמנות שהקורס יכול להעניק לה,
ללמוד לשתף פעולה עם הווסת שלה ולחיות עם וסתות נעימות לאללה?
מי בכלל תרצה להתנסות בזה,
ולגלות שכשהווסת מגיעה ונעים לה בגוף
זה משפר לה בטירוף את דימוי הגוף ואת האהבה לנשיות שלה?
ידענו, בעומק לבנו, שבנינו קורס מצוין
אבל מעטות יהיו הנשים שירוויחו אותו.
ואז קרה דבר מעניין.
במהלך השנה נרשמו לקורס מעל 80 נשים.
מי שיישמה את הכלים כתבה לנו נרגשת על הקלה מטורפת בכאב
עד כדי וסתות נעימות, ללא כאבים בכלל.
כך שקיבלנו אישור לכך שהקורס מעולה,
וגם בעיטה בתחת – למצוא את הדרך להכיר את השפה הזו לנשים נוספות.
80 נשים אולי נשמע לך הרבה,
אבל אם מעל חצי מאוכלוסיית הנשים סובלת מכאבי מחזור,
80 נשים זו בדיחה ועלבון לשליחות שלנו.
הבעיטה כאבה, וכשכואב לנו אנחנו נדרשות לשים לב –
אז ישבנו שוב, שעות רבות מספור,
ובחרנו מתוך הקורס כולו את הכלי הכי פשוט ליישום והכי מועיל ברגע האמת.
צילמנו מחדש,
ארזנו יפה –
והפצנו לכל עבר.
נכון לכתיבת שורות אלו, ערכת העזרה הראשונה החינמית שיצרנו
הגיעה לכ-900 נערות ונשים
ואם אפילו אחוז קטן מהן יתחילו ליישם את הכלי הפשוט הזה בזמן כאב –
דיינו.
דיינו כי זה ישפיע על האופן בו הן מתייחסות לרחם,
דיינו כי זה יחולל שינוי באופן בו הן מקשיבות לגוף,
דיינו כי זה ישפיע על האופן בו הן יולדות (כן כן),
על האופן בו הן אמהות,
על האופן בו הן מתנהלות בעולם.
ולו בשביל זה – היו שוות כל הנסיעות הללו על כביש הבקעה…!
גם את הקורס לטיפול עצמי בכאבי מחזור שדרגנו במהלך השנה הזו,
והוא עובר השקה מחודשת במחיר היכרות בימים אלו,
מתוך תפילה להגיע לכל נערה ואשה שהחיים שלה עקומים בימים האלו
ולהעניק לה את כל מה שהיא היתה צריכה לדעת כבר מזמן,
אי שם בשיעור ההוא בכתה ו'.
אני מגלה לך סוד קטן –
בתאריך 7.9 (ממש תיכף) הקורס יפורסם באתר בהנחה ניכרת למשך מספר ימים
(אל דאגה, אשלח תזכורת).
ואם יש לך חברה סובלת,
ואת מבינה, כמונו, שגם 900 נשים זו עדיין בדיחה ועלבון לשליחות שלנו,
תהיי חברה ותעבירי לה את המייל הזה.
מי יודעת,
אולי תשני לה את החיים.
************
בימים אלו ממש
נעם ארז מחדשת ימינו כקדם, ומקימה אחת לחודש אוהל אדום.
הפעם הקודמת היתה מפעימה,
ואני בטוחה שגם הבאה בתור.
פרטים אודות האוהלים המתקיימים והרשמה – ישירות אצל נעם.
*********
אבישג זלוף מעניקה שלושה מפגשים חינמיים על עונג נשי.
אני בהחלט מתכוונת להאזין להם, ואת כמובן מוזמנת גם.
פרטים כאן.
*************************************************
ומה הלאה?
אחרי החגים צפוי להפתח ב"ה מחזור ו' של הקורס דיאלוג עם הרחם,
עם קבוצה נפלאה ומעוררת השראה.
אני מצפה לו מאוד!!
גם מחזור ב' של הקורס ראויה לאהבה מתוכנן להפתח בנובמבר,
כפי שכתבתי למעלה.
ובניגוד למנהגי ב-25 השנים האחרונות,
השנה אני לא הולכת ללמוד בשום קורס.
במקום זה,
אני מקדישה זמן ומקווה לצלוח שני ספרים חדשים,
ובעקבותיהם לבנות את מה שהבטחתי לך כבר מזמן –
סדרה מרתקת על גיל המעבר,
ואולי גם סדרת המשך לקורס ראויה לאהבה.
זה באנגלית, אז הקצב שלי איטי יותר….
!!WISH ME LUCK
*********************************************************
ועד שנפגש,
מאחלת לך שנה של סליחה שתבקע מבפנים.
שנה בה לא תדלגי עליך ועל מכאובייך
שתראי אותך באמת
שתחבקי את הילדה שבך,
שכל כך כמהה לאהבה ויד מלטפת
שתגידי עליך מילים טובות
ושמתוך כל אלו, נזכה ביחד לעולם קצת יותר מתוקן.
מצרפת שיר לסיום,
ותודה לעטרה גבריאלי ששלחה לי אותו.
באהבה,
עינת