הקורס שלנו דיאלוג עם הרחם
מתארח השנה בסטודיו מדהים בשם
ירוק עז, באילניה.
מעבר לזה שהסטודיו יפהפה, מאובזר היטב ועונה על כל צרכינו,
יש בו גם מתנה עצומה –
הסטודיו הזה מלמד אותנו להתרווח.
גילינו שאנחנו זקוקות למחיצות? —
מסתבר שיש במחסן.
בא לנו פינת קפה מפנקת?
היא עומדת מוכנה השכם בבוקר.
הפרקט צריך להיות ממש נקי?
אין בעיה, חגית מתזמנת את המנקה לבוקר יום רביעי
כך שאנחנו נכנסות לריח של נוזל רצפה אקולוגי.
בא לנו מרחב נעים בחוץ?
יש אחד כזה, עם צמחיה יפהפיה
ואנשי צוות שעושים הכל כדי לתחזק אותו בלי להפריע לנו בעבודה.
עבדנו במרחבים נפלאים לאורך השנים,
אבל אין מה לומר – המרחב הזה הוא פשוט רמה אחת מעל כולם.
ומה שהפיל אותי באמת מהכסא,
היה הסיפור על הכורסאות:
באחת הפינות בסטודיו ניצב קמין עצים מפנק
ולידו שלוש כורסאות גדולות.
יום אחד נכנסנו לסטודיו וגילינו שהן נעלמו.
מה קרה? – שאלנו את חגית.
אה, היא עונה, ראיתי שהן זקוקות לתחזוקה –
הריפוד מעט מתקלף,
אחת מהן מעט מתנדנדת
ואמרתי לעצמי שבכל מקרה בסוף נצטרך לשלוח אותן לתיקון –
אז למה שלא נעשה זאת כבר עכשיו?
בקיצור, היא אומרת, שלחנו אותן לתיקון וריפוד מחדש,
והן יחזרו בעוד שבוע.
זה סיפור קטן,
בסך הכל שלוש כורסאות,
אבל בשבילי הוא מכונן.
איך היו נראים החיים שלי אם היתה בהם רווחה מלכתחילה?
איך היו נראים החיים שלך לו היית מתרווחת?
מה היה קורה אם היינו מעזות לתפוס מקום,
ולדאוג לעצמנו מלכתחילה ולא בדיעבד?
מה היה קורה לו נשים היו הולכות לשירותים כשהן מרגישות צורך,
ולא שומרות את הפיפי בשלפוחית
בעודן מפעילות כביסה מכניסות למייבש ממלאות מדיח מכינות ארוחת ערב ומנגבות טוסיקים?
מה היה קורה לו נשים היו יושבות לאכול כשהן רעבות
ולא מגלות שארוחת הבוקר שלהן חזרה איתן הביתה בסוף היום?
איך היה נראה עולם כזה, בו התחזוקה והטיפוח היומיומי שלנו
היו קורים מלכתחילה ולא בדיעבד?
לו היינו שמות לב אלינו לפני שדברים קורסים?
רווחה, מרווח והתרווחות –
על הנושאים הללו כתבתי בהרחבה בניוזלטר לקראת חנוכה 2025
הנה הוא כאן
