אשה טובת לב שכמותך,
שמעי סיפור:
זו היתה תקופה של מתחים פוליטיים וחברתיים.
הארץ נקרעה בין קבוצות שונות שמשכו את החבל,
כל אחת לכיוון שלה.
המתח היה גדול מנשוא,
והרבה כעסים הופנו באופן אישי כלפי אנשים שונים.
בתוך כל הפגיעות הזו,
היה גם זוג אחד שבחר עמדה פוליטית,
ושילם עליה מחיר חברתי גדול.
לאחר תקופה,
הם נאלצו לעזוב את ביתם וקהילתם
ולחפש להם מקום אחר לגור בו.
חיפשו – ומצאו.
הם הפכו להיות השכנים שלנו – נעמי ויונתן.
לימים, סיפרה לי נעמי
שכמה ימים אחרי המעבר,
כשהבית עוד עמוס ארגזים
נשמעה נקישה על דלת הבית.
בפתח עמדה רחל, ובידה עוגה – ומכתב
ובו כתוב כך:
שכנים יקרים,
אנחנו מאוד מאוד מאוד שמחים שבאתם לגור בשכנותנו.
הבחירה הפוליטית והחברתית שבחרתם,
והמעשים שבאו בעקבותיה – מאוד מאוד מאוד כואבים לנו.
במשך זמן רב הרגשנו כעס עליכם.
יחד עם זאת,
הכאב והכעס לא מבטלים את השמחה הגדולה
על כך שבחרתם להיות שכנים שלנו
ולהצטרף לקהילה.
ברוכים הבאים!
נותרתי פעורת פה, היא אמרה לי.
ונשמתי לרווחה.
יותר מעשור חלף.
שוב הגיעה תקופה מתוחה – קורונה –
ושוב היה קשה לנשום מרוב סטרס חברתי.
הפעם, בחרנו (האיש שלי ואני) בחירה שנויה במחלוקת
וספגנו קיתונות של זעם ציבורי.
זה היה קשה.
בתוך אותם ימים מלאי מצוקה,
בעודנו יושבים רגע במרפסת,
הגיעו אלינו נעמי ויונתן ובידיהם עוגה.
אנחנו יודעים איך זה להיות מורחקים,
אנחנו יודעים איך זה מרגיש להיות מוקד של כעס ציבורי.
אנחנו חושבים אחרת מכם,
אבל באנו לתמוך בכם – כשכנים וכבני אדם.
כך אמרו וחייכו והלכו להם.
ואני,
אני קרסתי על המדרגות ובכיתי את חיי.
***********************
אני נזכרת בסיפורים הללו בתקופה האחרונה,
בה חזרנו אחורה ל-6.10,
כאילו לא היה טבח מעולם.
בתוך מהומת ההפגנות
אני נבוכה להודות:
אין לי עמדה.
אני לא יודעת מה נכון לעשות.
אני לא יודעת באיזה צד צריך לצודד.
אין לי מושג איך לנצח במלחמה,
ואני בעיקר מודה לאלוהים
שלא אני זו שצריכה להנהיג את המדינה.
אז מה אני כן עושה?
עושה את העבודה שלי. הכי טוב שאני יכולה.
קופצת לשכנות שסוחבות סבב מילואים רביעי או חמישי כדי להטות שכם ביחד,
ומתפללת, כל יום, כל היום, לגאולה שלמה.
לא קל להשאר בלי עמדה.
הכאבים מכל צד קוראים לי (ואני מזדהה עם כולם).
התביעה להצטרף להפגנה זו או אחרת קוראת לי גם,
ואני מבינה אותה היטב,
ומרגישה אי-נוחות מכך שלא בחרתי לעשות מעשים גדולים יותר.
אבל השבוע הבנתי, סופסוף,
שלהיות בלי עמדה זה לא רק עניין מביך,
אלא גם הסכמה להיות במידת רוחק –
להתבונן קצת מבחוץ על הדרמה הגדולה שאנחנו חווים,
ואולי להסכים לתת מקום לכל הכאבים.
במובן הזה –
החברתי והפוליטי הוא רק שיקוף של העבודה הפנימית שלנו –
למה אנחנו מוכנות לתת מקום בתוכנו?
מה אנחנו דוחות מאתנו ומנסות להרחיק, כמו לכרות איבר מן הגוף?
מה אנחנו לא מוכנות לקבל בנו, פנימה,
וכמה מבהיל זה – כשזה משתקף החוצה בצורה בוטה ואלימה כל כך?
אז אני נזכרת בסיפור המדהים על הו'אופונופונו.
זה נשמע אולי ניו-אייג'י או תמים,
אבל כשד"ר יו לן ביקש לרפא את מטופליו במרפאה הפסיכיאטרית,
שסבלו באותה תקופה מהתנהגויות אלימות במיוחד,
הוא הסתגר במרפאתו,
עבר על תיקיהם של המטופלים
והכיר בעובדה שאם הוא פוגש כזו אלימות במסדרונות המרפאה –
היא כנראה נמצאת גם בנפשו שלו.
בתרגול היומיומי שלו,
הוא הישיר מבט ופגש את החלקים האלימים בתוכו
באופן עקבי ומתמשך.
כשהוא נתן להם מקום בתוכו –
השדה שלו השפיע על השדה שלהם,
ואפשר להם להירפא.
אני כותבת לך בערב פסח.
עוד מעט תגיע החירות, ותפרוש את כנפיה עלינו.
אני לא יודעת מה אפשר או אי-אפשר לעשות
כדי להוציא את האחים שלנו מהמנהרות בעזה המקוללת.
אבל אני כן יכולה לתרגל נשימה ונתינת מקום למה שעולה מהמציאות הכואבת שלנו:
הכאב, הפחד להינטש, האימה, האלימות, הנזקקות,
הצורך בנראות, הכמיהה, השגעון…..
ומתפללת בכל מאודי
שתהיה להם ולמשפחותיהם חירות, אור שמש ואוויר
ושתהיה לכולנו חירות המחשבה והרצון והנשימה.
אני מודה בכל לבי למאיה הודס וגל מלר
שעזרו לי לכוון את מיתרי הלב.
****************************************************************
לפעמים חלומות מתגשמים
הצעה לרכישה מוקדמת לספר שישנה את חייך
בשעה טובה ובהתרגשות גדולה,
תהליך התרגום של הספר הנפלא הזה הגיע אל קיצו.
מי שעוקבת אחרי לאורך שנים
בוודאי מכירה את הסדרה מביאות גאולה לעולם,
בה תרגמתי חלקים מהספר למפגשים און-ליין
(שניתן כיום להאזין להם בהקלטה).
הספר הינו מדריך מעמיק, מקיף ורב שכבתי
לעבודה רגשית ורוחנית לאורך שלבי המחזור החודשי,
ומהווה, בנוסף לכל זה, תשתית מדהימה לגיל המעבר
(עליה ביססתי את ההרצאה הכי טובה שנתתי אי-פעם – אביב שני).
יוזמת התרגום הינה גליה רוזנטל,
והמתרגמת: נועה ברקת.
הספר יוצא לאור בהוצאת אדמה – בית לחכמה נשית מתחדשת,
ואני, הקטנה, זכיתי לכבוד הרב לכתוב את ההקדמה למהדורה העברית
לשמחתי כי רבה, הספר מוצע כעת לרכישה מוקדמת,
והוא עתיד להיות מודפס ומופץ בתוך כחודשיים.
מה זה אומר?
שאת רוכשת את הספר כעת,
וברגע שהוא יודפס – הוא יגיע לנקודת האיסוף שבחרת –
או אליך הביתה, עם שליח.
אני עוזרת לגליה עם ההפצה של הספר.
הרכישה המוקדמת דרכי הוארכה עד יום חמישי, ערב פסח 10.4
ותוכלי לבצע אותה מכאן.
ואם תרצי להמליץ גם לחברות אפשר בקלות דרך הווצאפ מכאן
לבקשת מספר נשים,
קיבלתי מגליה את תוכן העניינים וההקדמה לספר,
וכן את אחד הפרקים לקריאה,
כדי שתוכלי להתרשם מהסגנון.
שני אלו מצורפים לניוזלטר.
מה נגיד, אחותי,
יש גם דברים טובים בעולם.
*****************************************************
****************************************************
