אשה אהובה שכמותך,
פעם, כשביקרתי בלונדון,
צפיתי במחזה משונה.
טור אנשים עומדים וממתינים לאוטובוס.
הם שומרים על מרווחים של כחצי מטר זה מזה.
כשהאוטובוס מגיע לתחנה,
הראשון בתור עולה.
כל השאר ממתינים במקומם,
ורק כשהוא מסיים לשלם ונכנס לפנים האוטובוס
הבא בתור מניח את כף רגלו על המדרך.
אני זוכרת שעמדתי שם ובהיתי בהם
עולים לאט לאט לאוטובוס,
כאילו לא צריך למהר בחיים האלו לשום מקום.
*
תחשבי לך על אשה בריטית כזו
שמגיעה לארץ היפה והחמה שלנו
ועומדת בתור לאוטובוס.
היא בטח בוהה בישראלים שמתגודדים בצחוק והמולה
ועולים יחדיו בדבוקות
כאילו צריך למהר בחיים האלו לאנשהו.
משהו בגוף שלה מגרד מחוסר נוחות.
משהו בגוף שלה שואל את עצמו מה קורה כאן.
גם בחלוף עשור או שניים של הסתגלות,
גם כשהיא לומדת להדחק לאוטובוס – אחרת היא תשאר בחוץ,
היא עדיין זוכרת שזה יכול להיות אחרת,
ואולי גם מתגעגעת.
למה אני מתעכבת על זה?
כי בירושה הרגשית שעוברת מדור לדור
קיבלנו, כולנו, דפוסים וקודים התנהגותיים שנלמדו מתוך נסיון חיים וכאב
כמו למשל —
אל תתחצפי, אצלנו במשפחה לא מתחצפים
כשאת מקבלת אהבה – תמיד יש לזה מחיר
כשכואב לך תחייכי. אף אחד לא צריך לדעת
תמיד תהיי בצד הנותן
ועוד כהנה וכהנה,
ואנחנו מסתובבות עם זה בעולם כאילו זו גזירת גורל,
אבל משהו בגוף מגרד.
משהו בלב מוטרד ויודע
שזה לא אמור להיות ככה,
כמו בריטית שחיה פה כבר שנים, אבל מחזיקה זכרון שאפשר אחרת.
כמו כל אשה בריטית,
גם את, יקירתי, מחזיקה בשושלת שלך מגוון סבתות.
כן,
יש שם את אלו שנכוו כשהעזו להתחצף,
או אלו ששילמו מחיר גבוה על קבלת עזרה
ולמדו לשתוק, לחייך, להסתדר לבד
וצווי הירושה הרגשית שלהן הגיעו עד אליך,
אבל תמיד תמיד תמיד
יש שם גם סבתות אחרות.
כאלו שהיו שם לפני הכאב, הפגיעה והטראומה,
כאלו שידעו שאפשר להיתמך,
להתחצף,
לעמוד על שלך,
שאפשר להביע כאב ולהשאר שייכת,
שאפשר להעניק ולקבל אהבה ללא תנאים.
איך אני יודעת?
כי אם השושלת שלך לא היתה מכירה את האפשרות הבריאה,
זה לא היה כואב כל-כך לחיות בכיווץ ובהשתקה.
אם השושלת שלך לא היתה מכירה אפשרות של אהבה וחום הלב,
הבדידות לא היתה מגרדת לך בגוף –
היא היתה הדבר היחיד שאת מכירה.
כמו אשה בריטית שעשתה רילוקיישן לארץ הקודש,
את יכולה להתגעגע רק למה שכבר פגשת בעבר.
על כן, יקירתי,
אני ממליצה לך בחום לדמיין אותן:
שתי סבתות.
זו שהיתה כאן לפני שהכל השתבש,
וזו שעברו עליה דברים קשים.
דמייני אותן נפגשות.
דמייני אותן בקשר.
כשהן מוכנות להפגש,
גם החלקים בתוכך יכולים לעשות זאת.
אלו הכאובים, ואלו שיודעים בריאות מהי.
כשתעשי זאת,
שימי לב לגוף.
בריאות גדולה יכולה לצמוח מזה,
הרבה מעבר למה שמילים עשויות לתאר.
