
ברכת שנה טובה
8.9.24 אני נוחתת בנתב”ג, יוצאת משדה התעופה ועומדת רגע. חם מאוד בארץ, האוויר מלא אבק, השפה – עברית, האוכל כשר. לוקחת רגע להסתגל. מרימה טלפון

המטבח, הסבתא והביציות
שמעי סיפור. סבתא שלי עליה השלום, עשתה כל מאמץ לא ללבוש בגדים חדשים. בשביל מה לטרוח? היא נהגה לשאול בביטול ממילא עוד מעט אני כבר

טקסי מעבר
שמעו סיפור יפה. בשבוע שעבר השתתפתי בריטריט בין-לאומי באיטליה, בו נפגשנו – כ-50 איש מרחבי העולם, עם כמה מהמרפאים השבטיים של שבט הזולו מדרום-אפריקה. זה

מסע
אחת השאלות המסקרנות במבנה מערכת הרביה היא השאלה למה הביצית צריכה לעבור כזה מסע אל הרחם. כשאנחנו מתבוננות באיורים אנטומיים נוכל לראות שהשחלות, בהן נמצאות

תפילת חנה
בליל שבועות ישבתי לחברותא מתוקה בה למדנו על חנה, אמו של שמואל הנביא. חנה היתה עקרה. הכאב שלה היה איום, אבל הסביבה זלזלה בו, ולא

פירות של שינוי תודעה
יש רגעים בהם את קוטפת פרי. סופסוף. שנים את מדשנת, מתחחת, מעשבת, משקה. שנים את בודקת – זה גדל בכלל? זה יגדל? שנים את מתפללת

זקיקים ותשוקה
לא מזמן פגשתי אשה צעירה שמחפשת את התשוקה שלה. “כשהייתי ילדה”, כך היא אמרה לי, “אמא שלי נהגה לומר – למה את רוצה דברים לא

יש לי חלום
היה איזה רגע במהלך ההכשרה כמנחת מודעות לפוריות שמיכל שונברון הסתכלה על כולנו ושאלה: מה החלום שלכן? מה החלום הפנימי, העמוק, הרחוק שלכן כשאתן ניגשות

רצועות הרחם
אחד הדברים המדליקים שאפשר ללמוד על הרחם זה שהיא שוכנת לה בתוך עצמות האגן, ומחוברת אליהן מכמה כיוונים ברצועות. כלומר כדי לברוא חיים אנחנו אמורות
תוכן לפי נושאים
הקורסים הדיגיטליים
הרשמה לדיוור

1/9/2025
אני כותבת כאן לכל האמהות שקמות כבר בוקר שלישי ברציפות ומעמידות שורת סנדוויצ’ים וממלאות אותם באהבה ותפילה מייחלת שיהיה להם טוב שלא יעלבו בהם שהלימוד

זמן הסתגלות
זוכרת את הרגע ההזוי בו הוכרזה הפסקת אש אחרי המלחמה עם איראן ולמחרת כולנו היינו אמורות לחזור לעבודה כאילו הכל כרגיל? זוכרת שכולם כתבו על

יש לנו יותר מסבתא אחת
אשה אהובה שכמותך, פעם, כשביקרתי בלונדון, צפיתי במחזה משונה. טור אנשים עומדים וממתינים לאוטובוס. הם שומרים על מרווחים של כחצי מטר זה מזה. כשהאוטובוס מגיע

סיפור בשלוש תמונות
תמונה א’: יושבת עם יעלי לקפה. שתינו מזהות צורך עמוק לנשום קצת אוויר. אוקי, בואי ניסע לכמה ימי טיול, אני מציעה לה. יאללה, היא זורמת.

מחשבות של אפטר פורים
אתחיל בגילוי נאות. פורים זה חג שאני לא יודעת מה לעשות איתו. מאז ומתמיד לא נוח לי עם אלכוהול. הבלאגן והשכרות פחות בקטע שלי. ככה

החיים יכולים להתרווח
פעם הכרתי אשה שיכלה לחיות בצמצום. עד יומה האחרון התהלכה מכווצת, לא תופסת הרבה מקום במרחב, לא משתמשת בשום דבר חדש, לא שותה, בקושי אוכלת.

משאבים מן העבר: מדיטציה תומכת
מול כל צלקת שאנחנו נושאות על גבנו מהשושלת שלנו, יש גם משאב. יש גם א.נשים שידעו איך לאהוב, לתת, להעניק בחום וללא ציפיה לתמורה, שידעו

לקרוא לילד בשמו
אזהרת טריגר: שכול אחרי לידה. 🍃🍃🍃 זה היה 23.5.2022, יום שלישי. על הבוקר קיבלתי הודעה משמחת מאחותי שנולד לה תינוק. שעתיים אחר כך, אמא שלנו

תפילה שלמדתי מהסנגומות
יום חם היום. אני עוברת ברסקו ונכנסת לומר שלום לאחת הנשים שאני הכי אוהבת ומעריכה בבית שאן – יעל גדליה. אנחנו מגלגלות שיחה על המצב