חייבת לכתוב על זה עוד משהו
על יוסף ואחיו
אני יודעת שזה כבר פסה, עברנו חומש
ובכל זאת
תראי מה מי-השילוח כותב:
בזה מלמד אותנו ה' יתברך שבל יתייאש שום אדם
אפילו שנדמה לו שהישועה רחוקה ממנו מאוד.
כאשר אמר יוסף – אני יוסף אחיכם –
לא נעשה שום מעשה
שיהיה חילוק בין רגע שקודם התגלותו לאחיו
ובין רגע שאחר כן.
כי גם קודם הישועה
היה ניצב נגד פניהם כל הישועה (!!!!!!)
וזה החיים היה נגד פניהם (!!!!!!!!)
רק קודם העת לא הרגישו בזה.
—
קולטת?
לא מעשה הבדיל בין חושך לאור
לא פעולה, לא תנועה
לא הפגנה
האור היה שם כל הזמן
החיים היו נגד פניהם
הם רק לא הרגישו בזה
זה מפעים אותך כפי שזה מפעים אותי?
כל ההבדל
כל ההבדל בין גלות לגאולה
זה תודעה.
זה הכל.
—
יש לזה כמובן הרבה הקשרים אקטואליים.
מה נאמר, המציאות מספקת לנו חושך למכביר.
ויש לזה גם הקשרים נשיים מאוד
הופ אני מדפדפת בחומש
כל כך הרבה חושך היה שם, במצרים
היה מתבקש להאמין לו
עבדים בני עבדים
אבל היו שם כמה, והן היו נשים
שהתודעה שלהן סיפרה סיפור אחר.
הן לא צייתו להוראות
הן לא הרכינו ראש
הן ידעו לעבוד איתה
צוחקות, חיות
הן ידעו ליילד ילדים
לזווג זיווגים
לראות אור בוקע
כמו רוזה פארקס בשעתה
הן פשוט ישבו במושב הלא-נכון (או הנכון ביותר)
הן לא תכננו רחוק,
לא אספו אלפים להפגנות
אבל המעשה הפשוט הזה
שבא מתודעת בת-חורין
המעשה הזה, שינה את פני ההיסטוריה.
שוב תודה לאח שלי יוני אהרוני
ולרב זקס זכר צדיק לברכה
שמאיר את שבתותינו
(לא יודעת איך לתייג אותך
בטוחה שאתה לא זקוק לזה שם למעלה).
