נשיאת ההפכים של הרחם

מהי רחם?

קחי דקה, עצמי עיניים ותני לאסוציאציות לעלות.
מהי רחם?

אני עוצמת עיניים ורואה
הכלה, עיטוף, חמימות
מקום שומר ושמור ומוגן
מקום שאפשר לטפח בו עוברים, רעיונות, עולמות חדשים.

אם כן, רחם היא מקום גידול
ויש לה יכולת הכלה אינסופית,
וגם אני, כאשה, מצפה ממני להכיל עד אינסוף,
להוות מקום גידול וקרקע בטוחה. 

לפעמים אני חושבת לי שכל הבעיות מתחילות ברחם.
אם היא לא היתה כזו רכה, מכילה, חמה,
מאפשרת, מטפחת ומגדלת ללא גבול
אולי לא הייתי מצפה מעצמי
להיות כזו רכה, מכילה, חמה, מאפשרת, מטפחת ומגדלת ללא גבול.

אם היא רק היתה אומרת לא לפעמים,
אולי גם אני הייתי יודעת איך לומר לא
בלי להרגיש לא נעים.

ואז אני נזכרת,
שהרחם היא גם מכילה וכו’ וכו’
אבל היא גם שריר גדול וחזק עם גבולות ברורים
ויתרה מזאת –
כמו שהיא יודעת לאצור בתוכה,
היא יודעת גם לומר – זהו, נגמר,
עכשיו צאי החוצה ותני לי את הזמן שלי לבד.
היא עושה זאת אחת לחודש, בווסת,
ועושה זאת בתום 9 חודשי הריון,
נותנת דחיפה קלה בטוסיק לעוברית החמודה
ואומרת לה –
כן, קדימה, את יכולה
והגיע הזמן שלך לצאת לאור
ואז מתכווצת עליה, אשכרה מתכווצת
ודוחפת אותה החוצה ליום שיזכר לנצח כיום הולדתה.
מזל טוב. 

הרחם נושאת הפכים.
כמו שהיא בית גידול מכיל ומחבק
היא גם מקפצה אל העולם.
כמו שהיא יודעת לטפח
ככה היא יודעת להשיל.
משום מה בתור נשים
אנחנו גדלות רק עם החלק המכיל
ומרגישות לא בנוח עם החלק שאומר – די. 

אז הנה אני כאן,
מבקשת את שני החלקים בתוכי.