אחותי,
בהתרגשות גוברת פתחנו בשבוע שעבר את הקורס ראויה לאהבה.
בקורס, בו משתתפות מעל 400 נשים,
אנחנו מבקשות להתבונן בכל פעם באיבר נשי אחר,
ללמוד כמה עובדות מעניינות אודות המבנה והתפקוד שלו, ולהקדיש את מירב המפגש למהות האנרגטית והרעיונית שלו.
בסוף כל מפגש אנחנו מציגות תרגיל ליצירת קשר אוהב ומטפח עם אותו איבר.
את הקורס אני זוכה להנחות עם תמר אוחנה, חברתי משכבר הימים.
לתמר ולי דרך משותפת ארוכה, אותה התחלנו כתלמידות בקורס הכשרה כמנחות מודעות לפוריות.
דרכנו המשותפת המשיכה בהתמקצעות בעיסוי רחם ובקשר אישי ומקצועי אמיץ וארוך שנים – והביאה אותנו עד הלום.
עבורי, זו זכות עצומה לעבוד איתה –
ומתנה גדולה לעבוד ביחד.
את הקורס בנינו יחד, מתוך תפיסה עמוקה של שותפות.
במפגש הראשון של הקורס סיפרתי למשתתפות שלפני למעלה מ-20 שנה זכיתי להשתתף בשיעור של הרב יצחק בן-פזי,
שבנוסף לכובע התורני שלו – הוא גם פיזיקאי.
אני לא זוכרת הרבה מהשיעור.
אני כן זוכרת הדגמה שהלכה איתי. כך הוא אמר:
יש שתי דרכים לשרטט מעגל.
דרך אחת, היא לקבוע נקודת אמצע – ולהציב נקודות במרחק שווה ממנה.
הדרך השניה היא לתת ידיים.
במילים אחרות –
כל אחת מאתנו יכולה לעמול כל ימיה בחיפוש נקודת המרכז של חייה –
[האחת תקרא לזה אלוהים,
השניה – מהות או אנרגיה קוסמית
והשלישית – משמעות החיים].
האדם מחפש תמיד.
אנחנו יכולות לעשות זאת בנפרד –
ואנחנו יכולות פשוט לתת ידיים.
ממילא, יווצר מעגל – ובתוכו תימצא משמעות חיינו, האלוהות המשתקפת בבשר, חידת חיינו המבקשת פתרון.
את הקורס ראויה לאהבה בנינו יחד,
ואל מפגש הפתיחה הצטרפו אלינו – כל אחת מהמסך שלה –
נשים ממג'דל שמס, ירושלים, בית שאן, עמק חפר, ירוחם, חברון, שילה, צור הדסה, טבעון, חיפה, תל אביב…
למעלה מ-200 נשים ממקומות שונים בארץ – ואפילו מבלגיה ומארגנטינה.
ביקשנו לאחוז ידיים וירטואליות ולדמיין – לדמיין את עצמנו מחזיקות מרחב משותף,
לדמיין את המרחב שמתגלה במרכז, לדמיין שהרחמים שלנו יכולות לשוחח.
כמה ימים אחר כך, קיבלתי מאביטל קירשנבוים (קולגה ומעסת רחם מהממת) שהשתתפה במפגש את התמונה הזו,
שעשויה מתליוני רחם מעשה ידיה.
אין לי מילים.
אני שמחה להעניק לך במתנה את תרגיל הבית שחולק במפגש הראשון,
ומברכת אותך שתעשי בו שימוש מרפא ומשמח לבבות
אגב, הקורס פתוח עדיין להרשמה.
עם ההצטרפות תקבלי את הקלטת המפגש הראשון
ותוכלי להצטרף להמשך הקורס בלייב / בהאזנה להקלטות, לפי רצונך.
כל הפרטים כאן.
**********************************************
לפני כמה חודשים התקשרה אלי ד"ר מיכל פרינס – האשה והאגדה –
וביקשה שאגיע לירושלים להקליט איתה פרק נוסף בפודקאסט בגוף ראשון.
הרצון להקליט פרק חדש התעורר בעקבות מסמך הדרכה לכלות אליו נחשפנו
ובו שלל הנחיות למניעת דימום לאחר החתונה.
משהו בהנחיות עשה לנו לא נעים בלב וכואב בגוף – וביקשנו להציע אופציה אחרת.
את המסמך לא אצרף כאן…
(אני לא מוצאת טעם להפיץ מסמך שאני לא מסכימה עם אף מילה בו)
אבל אני מודה לכותבים שלו
כי הפרק שהוקלט בעקבותיו הוא הפרק הכי טוב שהקלטנו יחד.
אשמח מאוד מאוד לשמוע איפה הוא פגש אותך,
וכדי להוסיף לתיקון עולם,
אני מצרפת לניוזלטר קובץ ובו מילותיה החכמות של תמר אוחנה על מפגש מרגש ומבריא
עם הפות –
ואודה לך מאוד אם תפיצי אותו לכל כלה בישראל, וגם לנשים באשר הן.
***********************************************
ואם כבר מיכל פרינס…
אני מקוה שכבר פגשת את הספר המעולה שלה – פשוט לרצות.
הספר מביא באופן בהיר ונגיש ידע מקצועי ונסיון חיים עשיר,
ועוסק באופן יסודי בעולם היחסים – ההסכמה – הריצוי – והרצון
באופן שמדבר לכל אחת ואחד.
בימים אלו היא משיקה את הספר בתרגום לאנגלית!
הספר יימכר באמזון ואני מקוה שהוא יגיע לכל אשה ולכל איש.
אני גאה על הזכות להיות חברה וקולגה שלה.
את המהדורה העברית (שיצאה בפעם השישית!) אפשר לרכוש כאן במחיר מוזל.
***********************************************
הודעה קטנה – אבל גדולה –
לאחרונה קיימנו את הכנס השנתי של האיגוד לקידום מודעות לפוריות.
הכנס, כרגיל, היה מעולה וזכה לתגובות נלהבות.
פספסת?
לא נורא.
אפשר לרכוש כרטיסים גם עכשיו ולקבל את ההקלטות.
הנה זה כאן
**********************************************
ועכשיו אני מבקשת להפנות זרקור לחלק שנושא גם עצב.
לא מזמן פורסם בחדשות שאם לתינוק שמה קץ לחייה.
אנחנו כל כך מורגלות בחדשות רעות, שלכאורה יכולנו לדלג גם עליה,
מתוך נסיון נואש להגן על עצמנו מכאב.
אבל אם נסכים לעצור רגע,|
אשה שחווה דכאון אחרי לידה ושמה קץ לחייה מייצגת תופעה רחבה מאוד
של נשים שחוות דכאון אחרי לידה
והן – מייצגות תופעה רחבה אף יותר של נשים שלא שמות לב ולא רואות את עצמן
ושל חברה שלא שמה לב וממשיכה עם שטף החיים
גם כשהרגע חלפנו על פני צומת משמעותי.
בעקבות המוות האיום הזה
כתבה חברתי סמדר ברנד, מנכ"לית עמותת אמהות למען אמהות (שווה ללחוץ הקישור, האתר מקסים!)
מאמר תגובה – שמתכתב באופן מצמרר עם הפרק מתוך הפודקאסט בגוף ראשון,
עליו סיפרתי לפני כמה שורות.
אני מצרפת כאן את המאמר של סמדר,
וממליצה לך בחום לעקוב אחר פעילות העמותה,
להפיץ, ליידע, להיתרם ולתרום.
**************************************************
ואם כבר פתחתי דלת לעצב ולתיקון –
לפני מספר שבועות הלכה לעולמה יעל גרימברג.
יעל, שורדת האונס בשמרת, הלכה לעולמה בגיל צעיר מדיי.
כשקראתי על המוות שלה לא יכולתי שלא לחשוב
על ההשלכות המחרידות של פגיעה מינית –
אבל למעלה מכך –
על ההשלכות המחרידות עוד יותר של קבוצת מבוגרים שמאשימה,
מזלזלת ולא לוקחת אחריות.
בספרו הנפלא נרשם בגוף כותב ד"ר בסל
כי האימה הגדולה ביותר של המוח האנושי – והיונקי –
היא לקרוא לעזרה ולא להישמע.
הוא מציין כי כל אירוע חיים, קשה ככל שיהיה,
יכול להיצרב במערכת העצבים שלנו כאירוע של מסוגלות
כשאנחנו קוראות לעזרה ונענות.
כשאנחנו קוראות לעזרה וקולנו מהדהד בחלל ללא מענה –
או אף גרוע מכך, זוכה להאשמות,
אנחנו חוות אימה שהולכת איתנו עוד שנים רבות קדימה.
יעל הותירה אחריה בנות ונכדים, והיוזמה הזו ריגשה אותי עד העצם.
זו הזדמנות חברתית לקחת חלק בתיקון,
ואני מקוה שהיא תשמע את החיבוק החברתי שלנו גם מלמעלה.
********************************************
עם הפנים לחג מתן תורה,
אני מהרהרת בהסכמה לקבל.
לקבל תורה,
לקבל את החיים
לקבל את מי ומה שאני,
את האופן המדויק בו נוצרתי, צמחתי, הגעתי עד הנה
אני מהרהרת בהסכמה לקבל
מתנות, שפע, מילים טובות
מבלי לבטל, מבלי לזלזל בזה
אני שמה לב לפרדיגמות שחוסמות אותי מלקבל,
מנסות להגן עלי
פן אקבל דברים שאני לא חפצה בהם
פן לא אוכל לומר לא
פן ההסכמה לקבל תחייב אותי לחוזה ארוך טווח.
אני מתבוננת בזה
ומבקשת לקבל תורה
נקייה, מלאת דעת.
מבקשת להסכים לקבל מתוך כבוד עמוק לגבולותיי, לכוחותיי, לרצוני.
ואני מתפללת עבורך
שתמצאי גם את – הסכמה בתוכך לקבל
באופן המדויק לך.
שיהיה לך חג שמח, מאיר ומחדש
אוהבתותך
עינת