מיומנות אגנית

השבוע השתתפנו, תמר אוחנה ואני, בערב לונה טוקס בנושא פוריות.
לפני שעלינו לבמה ניגשו אלי נשים שאני אוהבת לספר שהן כאן ולתת חיבוק. ❤️
יש הרבה עיניים טובות שאוהבות אותך פה בקהל, הן אמרו לי,
אבל משום מה זה גרם לי רק להבהל. 

מילא לעמוד מול קהל חדש, חשבתי בלבי. אין ציפיות, אין אכזבות.
אבל כשיש בקהל ככ הרבה נשים שמכירות אותי, זה מלחיץ.
מה אם אפשל הפעם? 🫣
מה אם לא אגיד דברים מספיק נדיבים, רגישים, חכמים ויצירתיים?
מה אם לא אצליח להעביר את המסר? 

ככה עליתי לבמה. רועדת קצת. זה היה ערב קר במיוחד אז הרעד התגבר.
מזל שתמר עלתה איתי.
מזל שאני לא לבד. ☺️

לקראת סוף ההרצאה אני קולטת –
אולי זה חלק מהסיפור של פוריות. 

אנחנו עושות כל כך הרבה. מטפחות רירית רחם, מבשילות ביציות,
מייצרות הפרשות תומכות זרע, מורידות את טמפ' הגוף, פותחות את צואר הרחם,
משחררות לאוויר משיכה מינית בולטת, מסלסלות את השיער ומשתוקקות.
בכל מאודנו, משתוקקות.
ואז זה לא קורה.
במקום סטיק חיובי מגיעה וסת. 

מילא אם לא היתה שם כזאת ציפיה. מילא אם לא היו ככ הרבה נשים אוהבות בקהל.
אבל כשיש כזאת יצירת מוכנות – הלחץ והאכזבה גדולות פי כמה. 

את יודעת, תמר אומרת לי,
כשקיבלתי את הווסת הראשונה אמא שלי התרגשה מאוד,
ובעיניים דומעות סיפרה לי שזה אומר שאוכל להיות אמא. 

אני שמחה שהיא התרגשה איתי.
אבל אי-שם בגיל 13, לשמוע שאוכל להיות אמא לא ממש דיבר אלי – וגם לא היה מציאותי.
בתווך בין לקבל וסת ראשונה לבין אמהות היו עוד כמה שלבים, כמו להתבגר, למצוא בן זוג,
לבחור להביא חיים ביחד, להסתנכרן ועוד ועוד ועוד… 

כך שבמקום זה, הייתי אולי שמחה שאמא היתה אומרת לי – מזל טוב אהובה ויקרה שלי.
מכאן ואילך את עתידה לפתח ולשכלל את מפעל היצירה האנושית והיצירה בכלל:
ילדים, וגם אמנות, בישול, עיצוב, כתיבה, טיפוח גינה או הקמת עסק. 

בכל חודש תפגשי בתוכך יכולות ומיומנויות רבות:
היכולת להכיל והיכולת להפרד, היכולת למגנט, היכולת להוות חלל למפגש,
היכולת לבחור ולברור והיכולת להתענג, שלא תלויה בשום תוצר או תולדה. 

ואפילו כשתחשבי שמשהו לא הולך, ותגיע וסת, תדעי שגם היא – אינה פסולת או לכלוך,
אלא רקמה עשירה בחומרי הזנה וחלבונים, שיודעת לאחות פצעים, לטפח עציצים ומכילה תאי גזע.
לא פלא שהאבולוציה בחרה את החומר הזה כמצע לגדילת עוברים בתחילת הריון.
לכל מה שתפגשי בתוכך יש מקום, איכות ויעוד.

ובשנים שיחלפו מכאן ועד שתהפכי לאם (וכמובן גם אחר כך),
את מוזמנת לחקור, להתיידד ולהתפעל ממפעל היצירה המדהים שמתרחש ומתקיים בתוכך תמיד.
כן, גם כשאת רועדת מקור ומפחד.

*
בסדרה ראויה לאהבה חלקנו מיטב מעושרו של המפעל המדהים השוכן באגן הנקבי.
הנה היא כאן