כמה את מוכנה שיהיה לך לא נוח?

מכירה את הרגע הזה שאת נכנסת הביתה ומעיפה מעליך את מה שהציק כל היום?
הנעליים הלוחצות 👠
כיסוי הראש👒
התפס של החזיה…? 

התרבות שלנו מניחה שזה בסדר שלא נוח לנו.
ככה זה.
אנחנו הולכות עם בגדים סינטטיים 👗 ג’ינסים לוחצים👖 חזיות מציקות, סיכות בשיער,
כיסויי ראש כבדים🎩 איפור שצריך להתעסק איתו 💋… ומה עוד…?
מוזמנת לכתוב לי בתגובות❤️

זה כל כך מוטמע בתרבות שלנו, שאנחנו לא עוצרות שם אפילו. זה מובן מאליו. 

כל כך ברור לנו שככה זה, שגם כשהגוף מנסה בכל כוחו לסמן איזה בקשה קטנה, אנחנו מתעלמות או מתעצבנות עליו. 

אז מה אם יש לי פיפי?
זה תמיד יכול לחכות.
אז מה אם אני רעבה, צמאה או עייפה?
אז מה אם הג’ינס לוחץ היום?
אז מה אם המגבת קשה ולא נעימה לי? 

לא יודעת מה אתך,
אני ממש למדתי להתעלות מעל זה.
כאילו זה משהו ירוד, כאילו מי שמצליחה באמת, לא משקיעה אנרגיה בזוטות כאלה. 

ואז מגיעה הווסת – וגם הזמן שלפניה, ופתאום ההורמונים משתנים, ומה שמיסך כל החודש את אי-הנוחות כבר לא כאן,
והופ, סף הרגישות עולה ואת לא יכולה יותר 🤢🥴🥵🤯

ואז, שימי ❤️
במקום להתייחס לזה ברצינות, אנחנו נוטות להתנצל …
סליחה, אל תקחו אותי קשה, אני פשוט הורמונלית🤷🏾‍♀️

ככה אנחנו מדברות,
|בעוד שהאמת הפוכה לגמרי. 

אנחנו הכי פחות הורמונליות עכשיו.
אנחנו סופסוף שמות לב למה שביקש את האכפתיות שלנו לאורך החודש כולו. 

תארי לך מה היה קורה אם במקום לרדת על עצמך שאת בימים הרגישים, היית מתייחסת לעצמך ברצינות?

איך היו משתנים החיים שלך אם אשכרה היית שמה לב שמשהו לא נוח לך, ומשנה את זה? 

נכון. החיים שלך היו משתנים לגמרי. היית הופכת להיות חברה שלך.💘

וזו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את הווסת, ואת הקדמדם (הימים שלפניה).
הזמן הרגיש הזה מביא סופסוף את תשומת הלב שלנו אלינו.
מה אתך? אנחנו נשאלות שוב ושוב.
מה אתך? איך את מרגישה? למה את זקוקה? 

כן, זה הזמן לשחרר כפתור, להעיף חזיה, ללבוש משהו רך ונוח
(או כמו שכתבה לנו אתמול במפגש אחת הנשים – “אמא שלי היא השראה. כשהייתי ילדה היא יכלה לעצור רגע באמצע היום,
להוריד את החזיה, להכניס לתיק ולהמשיך ללכת!!”😂).

אולי זו לא החזיה.
אולי את רק רוצה רגע של קפה טוב בשמש ☕🌞

זה הזמן לפנק אותך. 

🌸🌸🌸

ומה אם אי-אפשר, את שואלת. מה אם אני הכי רוצה עכשיו בעולם לעצור לקפה בשמש, או להוריד חזיה, אבל לא באמת יכולה להרשות לעצמי? 

במקרה כזה, אחותי,
שימי לך יד על הלב ❤️ ותגידי בשקט
שמעתי אותך. אני שמה לב שאת זקוקה לרגע של הפסקה.
אני מבטיחה שאתן לך אותו בשניה שנוכל. 

ככה זה.
וסת זה מנגנון גאוני. היא משתדלת להפוך אותנו לחברות הכי טובות שלנו.

כל השאלה היא אם את מוכנה לעשות את השינוי.