טקסי מעבר

שמעו סיפור יפה.
בשבוע שעבר השתתפתי בריטריט בין-לאומי באיטליה,
בו נפגשנו – כ-50 איש מרחבי העולם,
עם כמה מהמרפאים השבטיים של שבט הזולו מדרום-אפריקה.

זה היה שבוע מרגש, משוגע, מכונן, הזוי,
מרתק, תמים, משמח ומלא מלא מלא תפילה,
ויש הרבה מה לספר,
אבל כרגע אני רוצה להאיר שיחה אחת עם ליליאן,
אשה בעלת שכל חריף וחכמת חיים שהלוואי עלי.

בארוחת הערב האחרונה של הריטריט ישבנו יחד ליד אותו שולחן.
אני שמחה על ההזדמנות,
ושואלת את ליליאן אם יש להם טקסי מעבר סביב קבלת הווסת הראשונה. 

היא מסתכלת עלי במבט רציני ואומרת –
את יודעת, אם נערה לא עוברת טקס מעבר,
היא עלולה לסבול מבעיות גינקולוגיות בהמשך החיים שלה.
כשלאשה יש בעיות כאלו, הדבר הראשון שנשאל אותה הוא –
האם ערכו עבורך טקס מעבר?
הטקס עוזר לתודעה שלה ושל השבט שלה להבין שהיא עברה
משלב הילדות לשלב הנשיות,
ואם היא לא עוברת אותו –
מה הפלא שדברים מסתבכים?
מה הפלא שהיא חיה בגוף של אשה אבל מתנהגת כמו ילדה?

כמעט אין לי אויר ממשמעות המילים שלה.
בינתיים, כשאני מנסה לסדר את הנשיפה – נשימה שלי,
היא מחפשת בזכרון של הטלפון סרטון בו מצולמות הבנות שלה
בטקס שלהן
וממשיכה לספר לי:

אחת לחצי שנה – שנה,
מתאספות להן הבנות של 2-3 שכבות גיל באחד הבתים.
במשך שבוע שלם הן עסוקות בהכנת הבגדים החגיגיים ולימוד צעדי הריקוד.
בסוף השבוע מתכנסים אנשי הכפר, נשים וגברים, נערות ונערים,
לחגיגה שכוללת, ובכן, שחיטה של עז,
אוכל טוב, ריקודים, שפע מתנות ו… מופע. 

והנה, הסרטון המבוקש נמצא והיא מראה לי:
שורת בנות רוקדת מול הקהל,
לכולן חצאיות חגיגיות ותכשיטים רבים.
כלל הבנות לובשות חצאית צהובה,
אולם אלו שקיבלו וסת בשנה האחרונה לובשות חצאיות צבעוניות.

מעברי חיים הם עניין, ככה ליליאן אומרת לי.
אנחנו צריכים לעשות מהם חגיגות גדולות, טקסים משמעותיים,
כדי לוודא שהרוח עוברת יחד עם הגוף לשלב הבא.

חכמת חיים כבר אמרתי?
תודה לליליאן, על כל מה שאני לומדת ממך.